אתמול יצא לי לעלות פוסט באחת הקבוצות פייסבוק על רגע שפשוט השאיר לי בעיקר דפיקות לב מוצאות והמון המון תסכול!
הרגשתי כבר בתוך איזה מערבולת שנפשית עושה לי לא טוב!
הרי איך זה הגיוני שמשימות שאני עושה עבור לקוחות שלי- שום דבר (אבל שום דבר) גם אם יתפוצץ העולם לא מפריע ולא מסיח את דעתי?! כשאני ניגשת לטפל בלקוחות אני כל כולי שם, נותנת מעצמי כל כך הרבה ואני יודעת שהפוקוס שלי רק שם.
אבללללל- שזה מגיע לשיווק או התעסקות עם העסק שלי, לתת לו תשומת לב מינימלית, שם אני נופלת! אתמול זה היה השיא- אני מנסה לכתוב כאן בבלוג על אסטרטגיה שיווקית, ופתאום מיליון ואחת דברים צצים (הנה השניצל בתנור, מלא הודעות בווטסאפ, רגע חייבת לבדוק הודעות באינסטגרם, אני חייבת לעלות סטורי…קפה, אין חלב…. דייייייי שקט!!!)
יכולתי לסיים את הבלוג הזה בפחות מחצי שעה, אבל זה נגרר כמעט שעתיים שפשוט ביזבזתי אותם על רעשי רקע מיותרים, אז החלטתי להרים את הכפפה ולעלות על זה פוסט באחת מהקבוצות פייסבוק שהתחיל בהומור, אבל היה בו גם פנייה לעזרה, ומה גילתי שם? שאני לא לבד במערכה הזו, גם אלו שנראה שהשיווק שלהן פגז והן 100% רק שם, הודו שגם הן נופלות בזה.
תכלס לא ממש מצאתי את התשובות בפוסט הזה, ויודעים מה… ככל שניסתי זה עוד יותר הגביר את הלחץ!
מה עשיתי?
פשוט עזבתי את כל המשימות, עשיתי רגע הליכה בבית, ראיתי טלוויזיה, ניקתי את הבית והאזנתי לכמה פרקים מצויינים שבדיוק קשורים לנושא הזה של ריכוז והסחות דעת באפליקציית MyMende הכרתי אותה לפני קצת יותר משבוע, מי שלא מכיר זו אפליקצייה שפיתחה מיכל ינאי (ולא, אני לא אתחיל לפרט איך גדלתי על המופעים שלה בילדות! חחח) לאחרונה יצא לי להקשיב לה לא מעט, אני גם התחלתי להקשיב לרב מסויים שהתחיל להכניס לחיים שלי קצת רוח וענווה, אני יותר ויותר מודעת למיינדסייט ולדברים סביבי- אבל עדיין נופלת למקומות שקשה לי…זה אומר שאני לא בסדר? ממש לא!
זה בסדר, אנחנו בני אדם- יום אחד נהיה במקום שניתן לעצמנו המון מחמאות וציונים לשבח ויום אחר אנחנו יכולים ליפול למקומות נמוכים, הלקאה עצמית ואין סוף תסכולים.
מחר יום חדש- ממשיכה היום במשימות שנשארו לי ולוקחת מהאפליקצייה של מיכל משפט אחד "להרגיש כאילו יש מעל הראש שלנו מאין חוט סטטי שלא נותן לראש לזוז ומרוכז אך ורק במה שאנחנו צריכים לעשות.
לחיי הפוקוס, הרעש ומה שביניהם.
